<h1>אבודרהם הלכות ברכות</h1>
<h2>דף מד.</h2>
ומנהג כשאומר ואומר לך בדמיך חיי נותן באצבעו מן היין על שפת התינוק, והטעם, משום דאמרינן במדבר סיני רבה (שמות ל"ב, כ"ז) שימו איש חרבו על ירכו, משה מל, ואהרן פורע, ויהושע משקה, פירוש, לפי שכל אותם ארבעים שנה לא היו מולים במדבר, מפני טורח הדרך, ומפני שלא נשבה רוח צפונית, ועכשיו שהיו עומדים ליהרג, לא רצו משה ואהרן שיהרגו בלא מילה, ובלא קבלת מצוה, ולכך היו משה מל, ואהרן פורע, ויהושע משקה אותם עפר העגל שעשו, כמו שנאמר (שם שם, כ') ויקח את העגל אשר עשו וישרוף באש ויטחן עד דק ויזר על פני המים וישק את בני ישראל, ואמרו רבותינו ז"ל (עבודה זרה מ"ד ע"א) שבדקן כסוטות, ואותה השקאה היתה להם בשעת מילה ופריעה למות ולא לחיים, ואנו אומרים השקאה זו של שעת מילה והפריעה יהיו לחיים, ולא כאותה של יהושע.
